דף הבית » תרבות צרפת » היסטוריה » עמוק באדמה – סיפורו של המטרו בפריז

עמוק באדמה - סיפורו של המטרו בפריז

המטרו הוא כלי התחבורה המהיר, היעיל והמקסים ביותר, לטעמי, בפריז. יש משהו קסום בעובדה שנכנסים לעומק האדמה ומגיחים לאחר מספר דקות במקום שונה לחלוטין (שלא לדבר על האקוסטיקה הנפלאה שהופכת כבמטה קסם מנגינה של נגן רחוב לסימפוניה). מה שרובכם בוודאי לא יודעים הוא שהמטרו היה קרוב דווקא להפוך לסוג של רכבת קלה ולהשאר מעל האדמה.

כבר בשנת 1852 הייתה לפריז רכבת עירונית, אשר נסעה מסביב לעיר ולכן כונתה “החגורה הקטנה” (La petite ceinture). בתחילה הסיעה רכבת זו בעלי חיים אל בתי המטבחיים שבעיר, אולם בהמשך החלו ליסוע בה גם בני אדם והיא המשיכה להיות פעילה עד שנות ה – 30 של המאה ה – 20. למי שמעוניין לראות את שרידי פסי הרכבת ניתן עוד למצוא אותם בגני בוט דה שומון (Butte de Chaumont), מונסורי (Montsouris) וברובע ה – 12. במהלך המאה ה – 19 התקיימו בעצלתיים דיונים על הקמת רשת רכבות עירונית, אשר תחבר את תחנות הרכבת הגדולות עם מרכז העיר ובמהלכן הועלו רעיונות הנדסיים מאוד מקוריים כגון קרונות, אשר יצופו על נהר תת קרקעי מתחת לפריז (כמו בלונה פארק) או פסי רכבת, אשר יורכבו מעל גגות פריז ויחסכו לתושבי העיר את הרעש וזיהום האוויר של הרכבות (רעיון אשר מומש בסופו של דבר דווקא בבנקוק).

הויכוחים המשיכו עד לשלהי המאה ה – 19 והסתיימו רק בזכות התערוכה הגדולה של שנת 1900, אשר עמדה באופק וחייבה מערכת להסעת המונים. וכך בשנת 1897 החליטה עיריית פריז לקבל את הצעתו של צרפתי בעל השם המצחיק פולז’נס ביאנבנו (Fulgence Bienvenue) להקים רכבת תחתית, אשר תופעל באמצעות חשמל ולא באמצעות קיטור. על מנת למנוע מלחמת עולם בין חברות הרכבות של צרפת על הזכות לבנות את המטרו, הוחלט לתת את התפקיד לארכיאולוג בלגי בשם אדואר אמפן (Edouard Empain), אשר הקים בשנת 1898 את חברת הרכבות של המטרופוליס של פריז, אשר מוכרת בשמה המקוצר – מטרו. העבודות נעשו במהירות מדהימה, כמעט ללא תאונות (להוציא מכתש שנוצר ליד ארמון האליזה כתוצאה מקריסה של מנהרה) ותוך כשנתיים היה הקו הראשון מוכן לשימוש. ב 19 ביולי בשעה 13:00 נפתח קו מספר 1, אשר לקח נוסעים מהתערוכה בשער מאיו (Port Maillot) לעבר המשחקים האולימפיים שנערכו ביער ונסן והמטרו הפך לסיפור הצלחה מיומו הראשון. כתוצאה מכך מהר מאוד נאלצו להרחיב את הרכבת מ – 3 קרונות ל 8 על מנת להתמודד עם זרם הנוסעים הגובר ונפתחו קווים נוספים, אשר דרשו פיתוחים הנדסיים נועזים (לדוגמא מנהרה שעוברת מתחת לסיין, אשר הוותה חלק מקו 4 וגבתה את חייהם של 5 פועלים).

בזמן שנחפרה המנהרה הראשונה נערכה תחרות לצורך בחירת עיצוב הכניסה למטרו. מי שזכה בסופו של דבר בתחרות היה הקטור גימאר (Hector Guimard), אשר כלל לא השתתף בה (למזלו מנכ”ל המטרו היה מעריץ גדול שלו). העיצוב, אשר כלל מסגרת ממתכת ירוקה, וזכוכית, היה מאוד מהפכני ולשעתו ועורר ויכוחים עזים. חלק מהאנשים ראו במסגרת הברזל הירוק בצורת ענפי עצים בג’ונגל, משהו פראי ואף אירוטי מידי ואילו אחרים טענו שהעיצוב מורבידי ומסגרת המברזל מזכירה להם עצמות אדם…. וכך בשנת 1904 פורסם בעיתון “לה פיגארו” מאמר, אשר דרש להפטר מהעיצוב של גימאר ולחזור לעיצובים קלאסיים יותר. מאמר זה הביא לביטול חוזהו של גימאר ותחנת המטרו של האופרה, אשר נפתחה זמן מה אחר כך, כבר הכילה כניסה קלאסית יותר המורכבת מעמודי אבן. היום ניתן למצוא את הכניסות של גימאר במספר מצומצם של תחנות מטרו כגון זו של פורט דופן (Porte Dauphin) או לובר ריבולי (Louvre Rivoli) ומומלץ מאוד להגיע אליהן על מנת להנות מעיצוב האר נובו יוצא הדופן.

​דבר אחד שמהנדסי המטרו של פריז לא לקחו בחשבון, כאשר תכננו את הרכבת התחתית, הוא האופי המפורסם של הפריזאים והדבר הוביל לקטסטרופה הקשה ביותר בהיסטוריה של המטרו. הכל החל בעשירי לאוגוסט 1903, כאשר כבל חשמל שהתנתק מתחת לקרון בתחנת ברבס רוששואר (Barbes Rochechouart) גרם לשריפה באחד הקרונות. למזלם של הנוסעים השריפה כובתה ומכיוון שהתחנה נמצאת מעל האדמה אף אחד לא נפגע. בזמן שהרכבת נגררה למוסך בתחנת Nation עלו הנוסעים, אשר נאלצו לרדת מהרכבת על הרכבת הבאה, אשר נסעה בעקבותיה. אולם אז, ליד תחנת המטרו של Menilmontant, פרצה האש שוב והנוסעים התבקשו להתפנות במהירות ולעלות מעל האדמה בתחנת Couronne. באותו רגע פרצה מהומה, כאשר הנוסעים דרשו לדעת האם יקבלו החזר על דמי הנסיעה ולאחר שנענו בשלילה על ידי נהג הקטר, הם סרבו לצאת מהקרונות. התיקו בין נהג הקטר לנוסעים נשבר רק כאשר ענן העשן השחור הגיע אל הרכבת והנוסעים החלו לברוח מהרכבת. אולם, באופן טראגי, החשמל בתחנת המטרו, אשר הפעיל את התאורה, נותק פתאום, על מנת למנוע מהשריפה להתפשט וכל 84 מהנוסעים, אשר לא הצליחו למצוא את היציאה, נחנקו בחשיכה למוות.

הלקח הטכני מהתאונה נלמד, קרונות העץ הוחלפו ומערכת החשמל של התאורה הופרדה ממערכת החשמל המפעילה את מנועי הרכבת וחלק מהקווים כבר נוסעים באופן אוטומטי ללא נהג. רק דבר אחד לא השתנה מאז שנת 1903, הפריזאים היו ונשארו מהירי חימה ווכחנים :).

מפת המטרו של פריז

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם.  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לכם לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.