מורביאן (Morbihan) – מסלול טיול חד יומי מאת דני אשכנזי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

בוקר טוב, פרנקופילים. אנונימים עדיין, אבל התחלנו להכיר. זה הראשון בסדרת טיולי כוכב בברטאן, שאת בסיסם אני ממקם בכפרון הזעיר פורט-דה-רוש (Porte de Roches), בו אני מתגורר בקוטג’ קטן הצמוד לשאטו La Manoir . גילוי נאות: אניח פרסום לשהייה בשאטו בסוף הכתבה; אבל מובן שניתן לצאת לטיולים אלה גם מהעיר Rennes, המרוחקת מכאן רק כ- 50 קילומטר צפונה, וגם מהעיר נאנט , המרוחקת כ- 60 ק”מ דרומה מכאן.

ארוחת ערב על הסיין

הדרך הרומנטית והטעימה להכיר את פריז

מפת הטיול

תחילה: היכן ברטאן ? ברטאן ! ברטאן !! ברטאן !!! מצאתי. ברטאן היא במקום טוב למעלה, ושמאלה. זה חצי אי הבולט מצרפת הגדולה מערבה לאוקינוס האטלנטי. הנה כאן, וכבר סימנתי את האזור בו נטייל היום:

מפת חבל ברטאן
מפת חבל ברטאן

מיקומם היחסי של האתרים בהם נבקר היום:

מסלול הטיול בחבל מורביאן
מסלול הטיול בחבל מורביאן

אתר 0 : הבית ממנו אנחנו יוצאים ואליו נשוב.
אתר 1 : Dolmen du Treal. אתר פרהיסטורי יוצא דופן. זהירות! טוב, אני הזהרתי.
אתר 2 : Redon. עפולה של אזורנו. לא חייבים. רק סימנתי. המקום להצטייד בכל.
אתר 3 : La Gacilly. כפר אמנים + מרכז מכירות של Yves Rocher (בושם וכו’).
אתר Rochefort en Terre : 4 נחשב לאחד הכפרים היפים בצרפת כולה.
אתר 5 : Chateau de Lehelec. טירה. לא משהו, רק הדרך, אוהה הדרך !
אתר 6 : Chateau du Plessis Josso. עוד טירה…
אתר 7 : Chateau de Suscinio. זו טירה !
אתר 8 : St. Gildes de Rhuys. המנזר של אבלר (אבלר של אלואיז).
אתר 9 : Pointe d’Arradon. תצפית על מפרץ מורביאן והאיים.
אתר 10 : Quiberon. לשון יבשה. סוף העולם שמאלה ולמטה.
אתר 11 : Venus de Quinipilly. היפהפיה בעלת סגולות הפריון. ו… פרשיית השוחד.
אתר 12 : Josselin. למי שלא היה – Must.

Dolmen du Treal

יום שני, 10.12.2018. מעונן חלקית, נקוה לטוב. יצאנו מפורט דה רוש. קארן נוהגת, אני מנווט.

כ- 15 קילומטר מכאן, האתר הראשון: Dolmen du Treal. יש דולמנים במקומות רבים בעולם, כולל ברמת הגולן שלנו. אבל לנו, הברטונים, זכות ראשונים עליהם, כי מקור השם בשפה הברטונית : דול-מן. דול הוא שולחן, מן = אבן. שולחן אבן. ואכן, כשמו כן הוא: שני מגאליטים (= אבנים גדולות) ניצבים אנכית, ומעליהם מונחת אבן שלישית. שולחן לכל דבר. יש, אמנם, צורות קצת שונות. זה שאליו נגיע, מיוחד במינו: לא שולחן אחד, אלא שורת שולחנות, היוצרים מסדרון ארוך.

דולמן בחבל ברטאן. צילום: דני אשכנזי
דולמן בחבל ברטאן. צילום: דני אשכנזי
תמונה נוספת של דולמן. צילום: דני אשכנזי
תמונה נוספת של דולמן. צילום: דני אשכנזי

רוב הדולמנים הם מהתקופה הניאוליתית, כלומר סוף תקופת האבן, ממש ערב תחילתה של תקופת הברונזה. משהו כמו 10,000 שנה. למראה גודלן (ומכאן גם משקלן) של האבנים, קשה להבין איך הצליחו לבנות את הדולמנים. מה שברור, זה שהבניה הצריכה עבודת צוות, כלומר החבר’ה היו כבר מאורגנים. היה מי שסחב, היה מי שנתן הוראות. 10,000 שנה, וכלום לא השתנה.

המטרה של הדולמנים איננה ברורה, אבל מקובל להניח ששימשו לצרכי פולחן. וכאן אנחנו מתקרבים לאזהרה.
אפשר להכנס. שמעתי שהיו כאלה שגם יצאו. אבל לפני שנתיים הגיעו לכאן שני מטיילים אוסטרלים על אופניים. השעינו אותם על הדולמן הראשון, ונכנסו. לא נראו יותר. האופניים כבר לא שם, למקרה שבניתם על זה.

ראש הכפר הסמוך טען: ראשית, שאין הוכחה שהאוסטרלים בכלל הגיעו; שנית, האוסטרלים לא נעלמו, רק לא ידוע היכן הם. לא היה כלום, אין כלום, לא יהיה כלום.

מפת הגעה (אבל ראו אחר כך איך לא לפספס):

מפת ההגעה לדולמן
מפת ההגעה לדולמן

שימו לב: “וייז” מכיר את הדולמן, ויביא אתכם אליו, אבל הוא לא נראה מהכביש, וקל לפספס. כאשר מתקרבים, חפשו את השלט מימין לכביש:

השלט שמוביל לדולמן. צילום: דני אשכנזי
השלט שמוביל לדולמן. צילום: דני אשכנזי

שביל עפר מוביל ביער, במעלה הגבעה. במדרון, לקראת קו הרכס, פזורים מגאליטים, אבל אתם ממשיכים עד למעלה, ושם הוא מחכה לכם. ספרו איך היה. אנחנו ממשיכים.

מוצג במועדון ה Folies Bergère

המופע מסתיים ב 16 ביוני 2019.

Redon ו La Gacilly

סימנתי בין האתרים את Redon, כמס.2. היא לא חלק מהמסלול, אבל אם אתם מטיילים בסביבה, חשוב להכיר אותה. כמו עפולה לקיבוצי עמק יזרעאל, כך Redon לאזור שלנו. לא גדולה, אבל יש בה הכל. ב- Redon, הכוונה. אבל גם ב-עפו-לה.
בהנחה שנכנסתם לדולמן וגם יצאתם, אנחנו ממשיכים לנקודה הבאה: La Gacilly. כפר אמנים + מרכז מכירות של Yves Rocher (בושם וכו’). כ- 10 ק”מ מהדולמן.

מסלול הטיול בין הדולמן שראינו קודם, Redon ו La Gacilly
מסלול הטיול בין הדולמן שראינו קודם ל Redon ו La Gacilly

כפר יפה, המון גלריות. יש מפל רועש, מעליו גשר להולכי רגל, שמוביל לחנות המפעל של Yves Rocher. לגברים שבינינו: בעוד הגברת מדללת את ירושת ילדיכם, תוכלו לעבות את דמכם באלכוהול, במסעדה הצמודה. היא מתיימרת להיות טבעונית, אבל מגישה משקאות גם לקרניבורים.

בירות, ויסקי, יינות, קוקטיילים. אם אתם מנווטים תחת השפעה – מכסימום תגיעו לסנטיאגו דה קומפוסטלה, בספרד. אם אתם נוהגים – תשכחו מה שאמרתי. שתו קקאו חם.

מגרש חניה ליד המפל, וממנו אפשר ללכת במעלה הדרך. לא כדאי ללכת בכביש, גם לא במדרכות שלידו. משמאלו יש מדרחוב יפה, עם פסלים.

הגשר של La Glacilly.
הגשר של La Glacilly.
המפל. צילום: דני אשכנזי.
המפל. צילום: דני אשכנזי.

Rochefort en Terre

אנחנו ממשיכים לאתר Rochefort en Terre : 4 נחשב לאחד הכפרים היפים בצרפת כולה. בערך 25 קילומטר מ La Gacilly.

זו ההזדמנות לומר משהו על השפה הברטונית ועל הברטונים בכלל. הברטונים גאים מאד במסורת התרבותית שלהם. בדרך כלל מונף דגל ברטאן לצד הדגל הצרפתי, או בלעדיו…

דגל ברטאן. מקור תמונה ויקיפדיה.
דגל ברטאן. מקור תמונה ויקיפדיה.

ברטאן היתה דוכסות עצמאית עד המאה ה-16 לספירה. היא התמודדה עם לחץ מצד ממלכת צרפת מצד אחד וממלכת אנגליה מצד שני, והעבירה תמיכתה מצד לצד. ב- 1532 שוכנעה להתאחד עם צרפת, אבל שמרה על עצמאות מסוימת עד למהפכה הצרפתית.

השפה הברטונית מדוברת עדיין, והשילוט בדרכים, בכניסה וביציאה מהערים והכפרים, הוא כמעט תמיד כפול: בצרפתית ובברטונית. הנה השילוט בכניסה ל Rochefort en Terre :

השילוט בכניסה ל Rochefort en Terre
השילוט בכניסה ל Rochefort en Terre

יש בכפר טירה, כמובן, וכנסיה ששווה ביקור. הויטראז’ מציג את המסורת המקומית:

אחד הוטיראז'ים של כנסיית Rochefort En Terre. צילום: דני אשכנזי.
אחד הוטיראז’ים של כנסיית Rochefort En Terre. צילום: דני אשכנזי.

הכנסיה נבנתה במקום בו ארע נס: רועה צעירה יצאה עם הכבשים למרעה, והבחינה כי בתוך עץ חלול יש משהו. הציצה וראתה: פסלה של מריה הקדושה. מאז השתיים מונצחות בחלון. גם הכבשים. מי שהניח את הפסל בתוך העץ, לא מונצח עד שבכנסיית הכפר השכן יפסיקו לחפש אותו.

אפרופו ניסים: אין קתדרלה המכבדת עצמה, שאינה מחזיקה בפיסת עץ מן “הצלב האמיתי”, כלומר זה שעליו נצלב ישוע (שלנו, שלנו. הרי נולד יהודי ומת יהודי.) כבר חישבו המלומדים, שאם תצורפנה כל פיסות העץ האמיתיות יחדיו, אפשר ליצור מהן העתק בגודל טבעי של הטיטאניק.

יש מגרש חניה בכניסה לכפר, אבל אם לא עמוס מדי, אפשר לטפס במכונית במעלה הרחוב, לחנות למעלה ולצאת לשוטט בסמטאות. יש גלריות, בתי מלאכה של יוצקי נרות, בוני בובות, הרבה חנויות ממתקים. הכפר ידוע בביסקוויטים המיוחדים שלו, בטעם זנגוויל: pain d’épices. חפשו את החנות של Le Rucher Fleuri ב- Rue du Porche.

הדרך מ- La gacilly ל- Rochefort en Terre
הדרך מ- La gacilly ל- Rochefort en Terre

פסטיבל אביב גסטרונומי בפריז

הנחות של עד 50% על התפריט של מבחר מסעדות

תאריך סיום: 21 באפריל 2019

Chateau de Lehelec

הצטיידנו בביסקוויטים, אפשר להמשיך.
היעד הבא: Chateau de Lehelec. בערך 25 ק”מ.

הדרך לשאטו de Lehlec.
הדרך לשאטו de Lehlec.
Chateau de Lehlec. צילום: דני אשכנזי
Chateau de Lehlec. צילום: דני אשכנזי

האמת, אין שם כלום, סתם בית גדול. זו גם סטייה מהדרך, ובנוסף לכל בעל השאטו לא נחמד. מגרש את המגיעים, בטענה שזה שטח פרטי. זה כנראה נכון, אבל למה לגרש?

ולמה בכלל להגיע ? כי דרך העפר היורדת מהכביש לשאטו היא יפה מאד ?

דרך האפשר שיורדת לשאטו
דרך העפר שיורדת לשאטו

לא מספיק. אני חשבתי שיש שם יותר. אתם כבר יודעים שאין. אז לשיקולכם.

Chateau du Plessis Josso

אנחנו ממשיכים לטירה קצת יותר מעניינת: Chateau du Plessis Josso. כ- 50 ק”מ, הרוב על דרכים מהירות. ה”וייז” מכיר את הטירה, אבל אם לא, אז היא ליד הכפר Le Trinite Surzur.

הדרך לשאטו Plessis Josso.
הדרך לשאטו Plessis Josso.
Plessis Josso
Plessis Josso

מה שיפה במקום, זה האגם הסמוך:

האגם ליד הטירה Plessis Josso. צילום: דני אשכנזי.
האגם ליד הטירה Plessis Josso. צילום: דני אשכנזי.

Chateau de Suscinio

ועכשיו לטירה שהיא באמת ט י ר ה : Chateau de Suscinio. טירה עם חפיר מלא מים, שער מתרומם, חומות אדירות.
כ- 30 קילומטר מ- Chateau du Plessis Josso. אם ויתרתם על השתיים הקודמות – אל תוותרו על זו.

הדרך ל - Chateau de Suscinio
הדרך ל – Chateau de Suscinio
Chateau de Suscinio
Chateau de Suscinio
Chateau de Suscinio מכיוון אחר. צילום: דני אשכנזי.
Chateau de Suscinio מכיוון אחר. צילום: דני אשכנזי.

המנזר של אבלר

ועכשיו, זוכרים את אבלר ואלואיז מהמכתבים ? המנזר בו אבלר קבל את מכתביה המדממים נמצא בכפר St. Gildes de Rhuys. משהו כמו 15 ק”מ מטירת Suscinio.

הדירך למנזר של אלואיז
הדרך למנזר של אבלר
המנזר בו התגוררה אלואיז.
המנזר בו התגוררה אלואיז.

Pointe d’Arradon

יוצאים משלוליות הדם. הגיע הזמן לשטוף את העיניים. Pointe d’Arradon. תצפית על מפרץ מורביאן והאיים.

הדרך ל Pointe d'Arradon
הדרך ל Pointe d’Arradon

דילגתי על Vannes. לא אוהב ערים גדולות. אבל אם אתם כן – תמצאו באינטרנט הכל.
ה”וייז” מכיר את המזח הזה. אם לא – שימו את הכפר Arradon ורדו ממנו לחוף.
נקודת תצפית טובה למפרץ והאיים:

נקודת התצפית ל Arradon. צילום: דני אשכנזי
נקודת התצפית ל Arradon. צילום: דני אשכנזי

יש מסעדה שצמודה למזח, בתוך מלון קטן. נראית טובה. היתה סגורה כשהגעתי לשם. ספרו איך היא.
בהזדמנות זו: מקומות רבים בצרפת סגורים בצהריים, בין 12:30 ל- 14:30. מסעדות פתוחות דווקא בשעות האלה, כמובן.
המשכנו ?

Quiberon. לשון יבשה. סוף העולם שמאלה ולמטה.

הדרך ל Quiberon
הדרך ל Quiberon

חוזרים צפונה לאוטוסטראדה שעוקפת את Vannes, וממשיכים עליה מזרחה, עד לירידה דרומה, קצת אחרי Auray. זה קרוב ל- 100 קילומטר, אבל דרכים מהירות ברובן, ענין של שעה בערך.

הכפר המרכזי הוא St. Pierre Quiberon מרכז לתעשיית סרדינים מאז ימי הביניים. אבל היום בעיקר יעד תיירותי. זו חוויה לנסוע על רצועת יבשה צרה, משני הצדדים ים, למרות שרואים אותו בדרך כלל רק באחד הצדדים. אני מצאתי עניין של להגיע הכי דרומה, ולומר “הייתי כאן”. יש כמובן מסעדות דגים, חנויות מזכרות וכו’.

הגענו לנקודה המרוחקת ביותר של טיולנו, מתחילים לחזור.

Venus de Quinipilly

אני מציע לעלות תחילה צפונה, למרות שאפשר לחתוך מכאן צפון-מזרחה ולהגיע די מהר חזרה לנקודת המוצא שלנו, פורט דה רוש. הסיבה: העלמה Venus de Quinipilly. היפהפיה בעלת סגולות הפריון.

עולים צפונה, כ- 100 ק”מ. להלן מסלול כללי, כשנתקרב אביא מיקום מדויק.

בדרך ל Venus de Quinipilly
בדרך ל Venus de Quinipilly

שימו לב: הנסיעה צפונה היא על D768. וייז לא מכיר את Venus de Quinipilly. לכן תנו לו לקחת אתכם ל – Camors, כפר שהוא מכיר. סימנתי אותו בתחתית המפה:

הכפר Camors
הכפר Camors

משם אתם ממשיכים צפונה בערך 3 ק”מ, ופונים שמאלה ל- D768E. אם תקלידו בגוגל Statue Venus de Quinipilly, יש סיכוי שהוא יתן לכם הוראות הגעה. לי הוא נתן. אם לא – הנה מפה מדוייקת:

הדרך אל הפסל.
הדרך אל הפסל.

שימו לב: כשאתם יורדים מ- D768E זו דרך עפר, אבל עבירה לכל רכב. הבעיה היא שבנקודה בה היא חוצה נחל, הגשר צר מאד. אני עברתי עם Citroen C-5, אבל זה היה ממש על הקשקש. אפשר ללכת ברגל, היא כ- 200 מטר אחרי הגשר.
לא רואים אותה מהדרך, אבל יש שילוט על בית שבחצרו האחורית היא ניצבת:

השלט אל הפסל
השלט אל הפסל

נכנסים, עוברים לחצר האחורית, והנה היא במלוא הדרה:

הפסל מרחוק
הפסל מרחוק

הנה מקרוב:

הפסל מקרוב. צילום: דני אשכנזי.
הפסל מקרוב. צילום: דני אשכנזי.

מי הגברת ?

יש השערות שונות. משערים שהפסל הוא משנת 49 לפני הספירה. לא הבנתי איך “משערים” בדיוק כזה. לדעת הארכיאולוג Monsieur de Penhouët, פיסלו אותו חיילים בצבא הרומי. יש הסבורים שהפסל מייצג את האלה המצרית איזיס, אחרים חושבים שזו דמותה של גאיה, “אמא אדמה” מהמיתולוגיה היוונית; אבל הדעה הרווחת היא שזה פסל של ונוס, האלה הרומאית, כיון שהוא התגלה לראשונה באתר ששימש בשעתו מחנה צבאי רומי.

בימי הביניים עסקה הגברת בריפוי חולים, והנגיעה בה אכן חוללה ניסים ונפלאות. תת-התמחותה היתה גניקולוגיה: נגיעה בה היתה סגולה לפיריון. אנשי הכנסיה לא אהבו את המתחרה הפגאנית. בכל כנסיה בברטאן שוכנות עצמותיו של קדוש מקומי, שמסוגל לעשות אותה עבודה. האיכרים המקומיים דווקא העדיפו אותה, ולכמורה הזוטרה לא היה ענין להתעמת אתם. אלא שבמהרה גלש פולחן הגברת לאירוטיקה, וזוגות החלו לתנות אהבים לרגלי פיסלה. זה היה כבר יותר מדי.

בשנת 1661 פנה הבישוף של Vannes לרוזן Claude de Lannion, שבתחומי שלטונו ניצב הפסל, ובקש ממנו לנתץ אותו. הלורד חשש קצת, וציווה רק להשליכו לנהר L’Evel הסמוך. מיד לאחר מכן, מבול גשמים הרס את יבולי האזור כולו, מה שהעיד, כמובן, על עונש משמיים לחילול הקודש. האיכרים מיהרו למשות את הפסל מהנהר ולהשיבו למקומו. גם הזוגות המתעלסים חזרו למקומו. זה היה ב- 1664.

ב- 1670 פנה הבישוף שוב לרוזן, והפעם עמד על כך שהפסל ינותץ כליל, והשברים יזרקו לנהר. הרוזן נענה לבקשה, אבל לא הקפיד במיוחד על הביצוע. הפועלים השחיתו קצת את השד הימני, וזרקו שוב את הפסל לנהר. אחרי שבוע נפל הרוזן Claude de Lannion מסוסו ושבר את מפרקתו. הפעם היה ברור: הפסל לא יושיט את השד השמאלי. לאחר 25 שנה משה בנו של הרוזן, Pierre de Lannion, את הפסל. הבישוף בקש שוב להשמידו, אבל הבן למד את הלקח, וציוה לשקם את הפסל.

פרשיית השוחד

הפסל שוקם בשנת 1695, כפי שחרות על בסיסו. אגב, יש אומרים כי האדריכל שניהל את מלאכת השיקום היה שתוי רוב הזמן. כשהתפכח – התחלחל מהתוצאה, הורה להשליך את הגרוטאה הקטועה והגדומה לנהר, חצב סלע בגודל דומה, ושיחזר את הגברת במלוא קדושתה המקורית. לא שזה משנה, הרי הסלע ממילא עתיק כמו זה ממנו פוסלה המקורית.

דא עקא, חברים, תעלומה: עד שנת 1701, לא היתה ל Pierre de Lannion שום זכות חוקית בפסל המקורי. ברשומות בתי המשפט של דוכסות ברטאן, יש תיעוד מלא למחלוקת בין שני רוזנים על הזכות להחזיק בפסל. רק ב- 1701 ניתן פסק דין, לפיו Pierre de Lannion הוא הבעלים החוקי שלו. מה יכול היה להניע אותו להשקיע בשיקום פסל, שאין לו בטחון כי ישאר בידיו ?

פתרון שלי: היה לו בטחון מלא. פסק הדין היה ידוע לו. הוא קנה אותו. פתרנו.

כאן למעשה סימנו את הטיול, ואפשר לחזור לפורט דה רוש, דרך האוטוסטרדה N24. כ- 120 ק”מ.

הדרך חזרה ל Porte de Roche
הדרך חזרה ל Porte de Roche

אבל על הדרך יש לנו את Josselin. סימנתי במפה כאתר 12.תארנו אותה בכתבה קודמת. מי שלא היה שם – חובה לבקר.

תודה לכולכם,
דני.
כפר סבא – פורט דה רוש

כמה מילים על דני אשכנזי

אציג עצמי: דן אשכנזי, עורך דין. בעל משרד בכפר סבא. מחלק זמני בין כפר סבא בה אני עובד כשבוע בחודש, לטירת Le Manoir בפורט דה רוש, חבל ברטאן, בה אני נהנה. טוב, גם עובד. ממילא הכל אינטרנט וסלולארי כיום. אני מהלך בצעדת בוקר על גדת הנהר, ורב עם עורך הדין של חברת ביטוח במגדל עזריאלי. החיים היפים.

דבר המפרסם: אשמח לראותכם בטירה בה אני מתגורר. הנחות לפרנקופילים שיזדהו. המחיר: החל מ- 56 יורו לחדר. זול ממלון 2 כוכבים. וההגעה ? כלום. Transavia טסה מישראל לנאנט פעמיים בשבוע, החל מ- 40 יורו לכל כיוון, ומשם אלינו כ- 60 ק”מ.

הפרטים בקישור הבא.
dan@a0s-law.com
0505-211079

הכתבה עודכנה לאחרונה בתאריך

כמה מילים עלי

נעים מאוד, שמי צבי ואני פרנקופיל (אדם שאוהב את תרבות צרפת). יצרתי את האתר כדי לחלוק אתכם את האהבה שלי לצרפת ותרבותה וכולי תקווה שתדבקו בוירוס האהבה לצרפת בדיוק כפי שאני נדבקתי בפעם הראשונה שביקרתי בפריז (בגיל 3).

אם תרצו להכיר אותי יותר לעומק אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה.

שאלות שתמיד שואלים אותי

כתבות אחרונות

כתבות פופולריות

לפני שנמשיך, כבר נרשמתם לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא”ל לגורמים אחרים.

אשמח לשמוע את דעתכם

3 מחשבות על “מורביאן (Morbihan) – מסלול טיול חד יומי מאת דני אשכנזי”

  1. זאב הולין

    לדני
    מעבר לידע הרב שצברת, הכתיבה שלך מענגת את הקורא.
    בהצלחה
    זאב

  2. שלום
    כאשר קריאה נראית/נשמעת כמו שיחה נעימה .. המטרה הושגה. קליל, קולח ואינפורמטיבי 🙂
    תודה
    אנחנו (זוג + הבת הגדולה 26) מתכננים טיול במאי לנאנט. 3 ימים. יומיים בעיר + יום בחוץ. האם יש לך המלצות ליום מחוץ לנאנט ? אנחנו חובבי אדריכלות, נופים ונקודות עניין מיוחדות.
    תודה מראש על הכתבות והטיפים…

    אלון

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.