רוב האטרקציות הפופולריות ביותר בצרפת ממוקמות כצפוי בפריז, אבל ישנן גם כמה אטרקציות שמושכות אליהן מליוני תיירים הרחק מהבירה, אחד מהם הוא מון סן מישל (Mont Saint Michel) אותו אי יוצא דופן המרוחק כחצי קילומטר מחופי נורמנדי. בשעות השפל האי מתחבר ליבשה וניתן להגיע אליו בהליכה רגלית, אבל כשהגאות מתחילה לעלות המים מכסים על השביל והאי חוזר להיות… ובכן אי.
שלושה מליון מבקרים מגיעים בכל שנה אל האי הקסום הזה ומבקרים במנזר שעל פסגתו, לא הרבה מהם יודעים שממש מעבר לתעלה האנגלית, שוכן אי תאום בעל שם זהה. זהו סט מייקלס מאונט (Saint Michael’s Mount), שצמוד לעיירה מרזיון (Marazion) בקורנוול שבאנגליה. בחודש אפריל האחרון ביקרתי בו עם אישתי והילדים כחלק מהמסע שלנו לראות כל טירה וכל בית אחוזה משמעותי באנגליה.
סט מייקלס מאונט התאום הפחות מוצלח של מון סן מישל?
סט מייקל מאונט (שזהו תרגום מדוייק לשם הצרפתי) מושך בכל שנה רק עשרה אחוזים מכלל המבקרים של אחיו הצרפתי. הפרשנות הפופלרית לכך היא כנראה שמדובר בתאום הפחות מוצלח, כמו זה ששיחק דני דה ויטו בסרט הפופולרי מ- 1988, אבל לדעתי זאת טעות שדורשת תיקון.
אז חוץ מהמאפיינים הגאוגרפיים, מה הופך את האיים לתאומים? ובכן, אתם צריכים לדעת (או לזכור) שבמשך מאות שנים ההסטוריה האנגלית והצרפתית היו משולבות זו בזו. זה התחיל בפלישה הנורמנית של 1066 שאולי הייתה ויקינגית במהותה, אבל ויקינגים ממחוז נורמנדי…
זה המשיך בשושלת פלנטג’נט שהחלה באנגליה עם הנרי השני. האימפריה שלו כללה לא רק את אנגליה אלא גם שטחים שהגיעו עד להרי הפירינאים. אבל החיבור בין האיים החל הרבה לפני כן, עוד בתקופה האנגלו סקסונית. היה זה המלך אדווארד המתוודה (Edward the Confessor) שבנה את המנזר בראש האי האנגלי, וכבר אז הוא שם אותו תחת חסותו של המנזר שישב בצרפת.
השם הזהה של שני האיים מגיע ככל הנראה מהקדוש סנט מייקל שנחשב לפטרונם של הדייגים. אתם בוודאי יכולים להבין למה אי שנמצא בלב ים וצמוד לכפרים שהתפרנסו מדייג ייקרא בכזה שם, נכון? (בקורנוול יש הרבה שמאמינים שהשם הזה נובע מהתגלות של המלאך מיכאל, ומישהו צריך להסביר להם שהם טועים).
התאומים נפרדים
הבעיה של התאומים החלה כשהמלך ג’ון (כן, המלך הרשע מהאגדות של רובין הוד) הפסיד את כל השטחים של האמפריה בצרפת, ובעצם יצר את ההפרדה בין שתי המדינות. כמה מלכים אחרי כן המדינות החלו להילחם בינהם, וכמה קופירייטרים תקופתיים קבעו שמדובר במלחמת מאה השנים (למרות שהיא נמשכה 116 שנים).
בחלק מאותה תקופה שלט באנגליה מלך בשם הנרי החמישי שדי קירקס לצרפתים את הצורה (עד היום הם לא מסוגלים לומר את השם קרב אגינקורט בלי להיתקף בכאבים). אותו הנרי גם החליט לנתק את המנזרים אחד מהשני ולהפוך את המנזר האנגלי לעצמאי.
זה היה עוד כלום לעומת מה שעשה מלך הנרי אחר, הנרי השמיני, הוא רצה להשיג לעצמו בן יורש, ובדרך עשה את הברקסיט הראשון של אנגליה מאירופה, במקרה הזה מרומא. הנרי פירק את כל המנזרים באנגליה, והמנזר בראש האי לא היה שונה.
בנקודת הזמן הזו האיים הפכו להיות שונים מאוד אחד מהשני, כשבראש האי הצרפתי עדיין התנוסס לו המנזר, ובראש האי האנגלי התנוססה לה טירה, ב- 1660 רכשה אותה משפחת סנט אוביין, ולמעשה היא עדיין מחזיקה בה היום, כשבני המשפחה עדיין מתגוררים בחלק ממנה, בשעה שרובה כבר פתוח לציבור ומנוהל על ידי הנשיונל טראסט.
סט מייקל רואה הרבה אקשן בתקופת מלחמת השושנים
אבל האמת היא שמבחינה הסטורית, הרבה מאוד אקשן התרחש קצת לפני הנרי השמיני, בתקופת מלחמות השושנים (1455-1485). באותן תקופות סט מייקל מאונט היה הזירה של אחת הפלישות הכי מוזרות בהיסטוריה של אנגליה.
מלחמות השושנים למרות שמן הרומנטי, לא באמת מייצגות את ההתרחשויות ההיסטוריות (כמו מלחמת מאה השנים). הפנטזיה ההיסטורית על אבירים עם סמל של שושן לבן מבית יורק המוטבע על המגן שלהם שנלחמים בחירוף נפש עם צבא האבירים של השושן האדום של בית לנקסטר ממש לא נכונה.
למעשה לכל אציל באותה תקופה היה צבא משלו עם סמלים משלו, וריבוי הסמלים האלו גרם לא פעם שצבאות ידידותיים יתקפו אחד את השני. אם אתם מחפשים שם נכון יותר למלחמות האלו, הייתי אומר שהשם הוא מלחמות הדודנים, כיון ששני הבתים נוצרו משני בנים שונים של המלך אדאורד השלישי.
באותה תקופה הפכפכה שלטו לסירוגין המלך הנרי השישי מבית לנקסטר, והמלך אדוארד הרביעי מבית יורק. בשלב מסויים אחד מהתומכים הגדולים ביותר של אדוארד בגד בו והדבר הוביל להחזרה של הנרי השישי לתקופה קצרה (שבה הוא כבר היה די חולה ומשוגע). כשאדוארד חזר בראש צבא שמחץ את בית לנקסטר כמה מהאצילים של לנקסטר שידעו בדיוק מה יקרה לראש שלהם, ברחו לצרפת. אחד מהם היה ג’ון דה וור (John de Vere), הרוזן מאוקספורד.
הרפתקאותיו של הרוזן מאוקספורד
במשך כמה שנים הרוזן המשועמם העביר את הזמן שלו בפיראטיות בתעלה האנגלית, אבל זה לא היה ממש מעניין. בשלב מסויים הוא החליט כנראה שהוא צריך לעשות משהו יותר מרגש והוא החליט שהרעיון הטוב ביותר יהיה…לפלוש לאנגליה. למרבה הצער של הרוזן היו לו רק 400 אנשים, אבל זה לא עצר אותו ב- 1473 מלפלוש ולכבוש… את סט מייקל מאונט.
המלך אדוארד הרביעי שישב בנינוחות על הכיסא שלו, לא הרגיש בהתחלה צורך מיוחד להתמודד עם הבעיה שנוצרה בקורנוול. הוא שלח את אחד האצילים שלו לשים מצור על האי, אבל האציל הזה היה כל כך מושחת שהנצורים פשוט שיחדו אותו והוא מכר להם אספקה…
אחרי כמה חודשים נשבר לאדוארד והוא אירגן צבא של 6000 לוחמים על מנת לשים מצור רציני ומוחלט על האי, כולל גם מצור ימי. המלך שהרגיש נדיב במיוחד הציע לחיילים הנצורים חנינה אם הם ייכנעו. כמו שאתם יכולים לנחש חוץ מהרוזן מאוקספורד ועוד כמה אצילים זוטרים, כל החיילים נכנעו בבת אחת, ואחרי זה כיבוש האי לא היה עניין רציני. אגב המלך היה רציני בקשר לחנינות שלו, ואפילו האצילים לא הוצאו להורג.
הרוזן מאוקספורד נשלח למאסר בטירה, ובמהך המאסר הוא התחבר עם הסוהר שלו. כשהנרי טיודור תכנן את הפלישה שלו ב- 1485 נגד ריצ’רד השלישי (אחיו של המלך אדוארד) הרוזן מאוקספורד הצליח לשכנע את הסוהר לערוק יחד איתו לצד של הנרי, ובקרב בוסוורת המפורסם שבו נהרג ריצ’רד, הרוזן מאוקספורד פיקד על אחד מהאגפים של הצבא של הנרי שהוכתר בשדה הקרב להיות הנרי השביעי, אבי שושלת טיודור.
ביקור במאונט סנט מייקל ומון סן מישל
קצת קשה להאמין, אבל בשיא שלו במאות ה-18 וה-19 התגוררו באי הזה 200 אנשים, היו בו 4 רחובות ושני בתי ספר, כיום מתגוררים באי כ- 20 בני אדם שרובם קשורים לתעשיית התיירות שלו. הגישה לאי היא חופשית אבל אם תירצו לעלות לטירה שעל פסגתו תצטרכו לרכוש כרטיס (אלא אם אתם חברים בנשיונל טראסט).
הטירה עצמה הופכת להיות מאוד צפופה החל משעות הצהריים, ולכן אם אתם באמת מעוניינים לראות את הטירה, ההמלצה שלי היא לא לחכות עד שהשפל מגלה את השביל אל האי. אתם יכולים לשלם סכום זעום ולשוט אל האי בסירה ממרזיון. הטירה נפתחת בדרך כלל כשעה לפני שהשביל מתגלה, וזה הזמן הטוב ביותר לבקר בה.
קניית כרטיסים
מאונט סן מייקל
- אפשר לקבל מידע על האתר לקנות כרטיסים בקישור הזה.
מון סן מישל
הנה כמה אופציות לא רעות בכלל:
קצת עלינו:
אישתי ואני מתגוררים עם שני הילדים שלנו במערב אנגליה. בשנת 2017 החלטנו לבקר בכל הטירות ובבתי האחוזה המשמעותיים בבריטניה, כתוצאה מכך ראינו עד היום מעל 90 מהן, כולל 10 טירות ובתי אחוזה בקורנוול.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בעמוד הפייסבוק שלנו רודפי הטירות.
מקווים שתיהנו
סיוון ואודי