דף הבית » תרבות צרפת » מוזיקה צרפתית » מוזיקת בארוק צרפתית שתגרום לכם לחשוב שיוצריה כנראה עישנו חומר טוב במיוחד

מוזיקת בארוק צרפתית שתגרום לכם לחשוב שיוצריה כנראה עישנו חומר טוב במיוחד

למרות שבשנים האחרונות אני נשאב יותר ויותר אל העולם הקסום של השאנסונים הרי שבאופן מפתיע דווקא המוזיקה הצרפתית הראשונה שאהבתי באמת הולחנה במאות ה-17 וה-18. מאז שלפני יותר מ-20 שנה נחשפתי ללולי (Jean Baptiste Lully 1632-1687), שארפנטייה (Marc Antoine Charpentier 1643-1704) וראמו (Jean Phillipe Rameau 1683-1764) מוזיקת בארוק צרפתית פשוט מקסימה אותי. וכך במהלך השנים שמעתי לא מעט יצירות, חלקן נשגבות, חלקן מפורסמות וחלקן בנאליות להחריד (וזוהי בעיה שקיימת בלא מעט יצירות בארוקיות). אולם לצדם של יצירות אלו החל להתפתח ז’אנר נוסף ובלתי ידוע. מדובר ביצירות מוזרות, חלקן על גבול הטירוף המוזיקלי ממש, יצירות שכשתשמעו אותם תשאלו את עצמכם “איזה חומר הם עישנו?” וחלקכם אף ישאל “היכן ניתן להשיג אותו?”…

מוזיקת בארוק צרפתי עם דיסונאנס – להלחין את הכאוס

ז’אן פרי רבל (1666-1747 Jean-Féry Rebel) הוא מלחין בארוק צרפתי אלמוני יחסית וחבל שכך. הוא נולד לזמר בקאפלה הפרטית של לואי ה-14 ובזכות כשרונו המוזיקלי הצליח להתבלט חיש קל בעולם המוזיקה הצרפתי של שלהי המאה ה-17 וראשית המאה ה-18. יצירתו המפורסמת ביותר בשעתו הייתה Les caractères de la danse בה שילב ריקוד ומוזיקה ובכך תרם להיווצרות הבלט המודרני (עד אז קטעי הריקוד היו חלק מהאופרה ולא עמדו בזכות עצמם). היצירה הייתה כל כך פופלארית שהיא בוצעה על ידי לא פחות מאשר המלחין הגרמני/אנגלי המפורסם גיאורג פרידריך הנדל (1685-1759 Georg Friedriech Handel) בלונדון.

היצירה אותה אני מעוניין להביא לידיעתכם נלקחה מיצירתו האחרונה שכתב Les Elements (היסודות) שנכתבה בשנת 1737. הבלט מספר על היווצרות היסודות (אש, מים, אויר ואדמה) מתוך התוהו ובוהו של בריאת העולם. אז מה כל כך “משוגע” ביצירה הזאת? הקשיבו לאקורדים הראשונים של פרק ה”כאוס” ותבינו בעצמכם. הדיסונאנס שתשמעו כאילו נלקח ממוזיקה מודרנית שהולחנה במאה ה-20 ובזכותו היצירה נשמעת מודרנית להפליא למרות שנכתבה לפני קרוב ל -300 שנה…

המלחין שהפך ניתוח להוצאת אבנים משלפוחית השתן ליצירה מוזיקאלית

להבדיל מז’אן פרי רבל,  מארן מארה (Marin Marais 1656-1728) הוא מלחין מוכר יחסית במיוחד בזכות הסרט “כל הבקרים שבעולם” בכיכובו של ז’ראר דפרדייה שיצא בשנת 1991.

במהלך חייו נודע מארה בתור נגן הויולה הטוב ביותר בצרפת והוא כתב יצירות רבות לכלי הזה. בספר התווים החמישי של יצירותיו מסתתרת לה יצירה לגמרי לא קונבנציונלית בשם Tableau de l’Operation de la Taille אשר מכניסה את מארין מארה ל”היכל התהילה” של היוצרים הלא קונבנציונליים. מדובר ביצירה המציגה את השלבים השונים של ניתוח להסרת אבנים משלפוחית השתן, אשר עבר המלחין בשנת 1720. במהלך היצירה מציג המלחין את השלבים השונים של הניתוח (הכנת הכלים, הפחד של החולה, הוצאת האבן ולבסוף שמחתו של החולה שנרפא) באמצעות שורה של קטעים מוזיקליים קצרים מלווים בהסבר מילולי. זוהי ללא ספק יצירה “משוגעת” מעט הן בזכות הנושא והן בזכות חלקים ממנה שמכילים דיסוננסים חזקים (במיוחד הקטע של הניתוח עצמו). אולם, לאחר שתקשיבו לה היטב בוודאי תסכימו איתי שמדובר ביצירה גדולה.

כשהזמרים מתחילים לנבוח ולילל

השם מארק אנטואן שארפנטייה (Marc Antoine Charpentier 1643-1704) איננו מוכר יחסית לקהל הרחב, אולם כל מי שצופה בתחרות האירוויזיון בוודאי מכיר את היצירה הבאה שלו:

שארפנטייה נסע לרומא על מנת ללמוד הלחנה אצל המלחין המפורסם קאריסימי (Carissimi) ועבד אצל כמה ממשפחות האצולה החשובות ביותר בצרפת, ביניהן משפחת גיז (Guise), אשר בארמונה אף התגורר. הוא הלחין לא מעט יצירות דתיות מצויינות ואופרות ואף חבר למולייר בשנות חייו האחרונות של המחזאי והלחין את “החולה המדומה”. היצירה שאני מביא כאן נכתבה בשנת 1671 והיא מהווה את אחד משיתופי הפעולה הראשונים בין מולייר לשארפנטייה. ליצירה קוראים “הרוזנת מאסקארבאנייה” (La Comtesse d’Escarbagnas) והיא נכתבה לכבוד מסיבת חתונתם של אחי המלך פיליפ מאורליאן ואשתו השנייה הנסיכה מהפלאטינט (על חיי הנישואים הטרגי/קומיים שלהם אתם מוזמנים לקרוא כאן).

הקטע שאביא לכם יעל חיוך על פניכם די מהר בזכות השירה שלו, אולם על מנת להגיע לקטע ההזוי באמת עליכם לקפוץ בערך לדקה 04:40 שם תשמעו את הזמרים מחקים את חיות המשק. ואם תקשיבו עד הסוף תקבלו גם מחווה קטנה ליצירה המפורסמת של שארפנטייה אותה הצגתי קודם 🙂

כשעורכי הדין לקחו חומר טוב במיוחד

את הקטע הזה השארתי לכם לסוף בתור מעין “דובדבן שבקצפת” (שאגב הומצאה בצרפת באותה תקופה) הן בגלל שנכתבה על ידי מלחין הבארוק הצרפתי המפורסם ביותר והן בגלל הביזאריות המוזיקלית שלה. ז’אן בטיסט לולי (Jean Baptiste Lully 1632-1687) נחשב לאבי מוזיקת הבארוק הצרפתית למרות שהגיע לצרפת בכלל מפירנצה. בהיותו רקדן מחונן הוא התחבב על לואי ה-14 הצעיר, אשר אהב מאוד לרקוד וחיש מהר הפך לחברו הטוב ולמוזיקאי החשוב בצרפת. על חייו והקשר המיוחד בינו לבין לואי ה-14 אתם מוזמנים ללמוד מהסרט המצויין “לרקוד עם המלך” (Le Roi Dance):

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-17 חבר לולי למולייר ויחד יצרו כמה מהיצירות התיאטרליות המפורסמות ביותר של תקופתם, כאשר המפורסמת ביותר, בזכות ה”הטקס הטורקי” שלה היא הקומדייה “גם הוא באצילים”:

שכפי שתוכלו לשמוע הטקס מכיל לא מעט קטעים ביזאריים, אולם דווקא קומדיה אלמונית יחסית של הצמד מכילה בעיני את הקטע המוזיקלי הגאוני ביותר במוזרותו. שם הקומדייה הוא “אדון דה פורסונייאק” (Monsieur de Pourceaugnac) והיא מספרת על אדם אשר מנסה לבטל את אירוסיה הכפויים של אהובתו עם האדון דה פורסונייאק. הוא עושה זאת באמצעות אין סוף תכסיסים שמופעלים כנגד האדון ואחד מהם הוא הבאת אישה, אשר טוענת שאדון דה פורסונייאק התחתן איתה. לאחר שהדבר קורה מופיעים שני עורכי דין על הבמה ומתחילים לשיר על דיני הפוליגמיה באירופה. התוצאה, כפי שתשמעו הזויה במיוחד…

והנה מילות השיר בתרגומו האלמותי של נתן אלתרמן ובאדיבותה של הפרנקופילית עופרה תירושי:

פרקליט א (מדבר לאט, מושך וגורר את העברותיו)

הפוליגמיה היא פשע

ידוע ומוסכם.

וכדי שזה הפשע יענשה

תולים אצלנו את הפוליגם.

 

פרקליט ב (דיבור מהיר ומבולבל)

בעד אשתו הראשונה

עוד יש לבעל חנינה.

אבל בעד אישה שנייה

דנים אנחנו לתלייה.

וזאת לפי אסמכתא

ופירושה ואדרכתא

אשר דינך נקבע בה

לפי סעיפא רבא

אשר אתו נכינה

גם סעיפה קטינה.

וכך היטב תבינה

שאין כל נפקא מינה –

כי דינא דלמכותא דינא.

כל פלך ואיפרכיה

כל קיסרות וכל מונרכיה

החל מארץ פרנציה

עד אנגליה, אספמיה,

קובעים את זו הסנקציה

על חטא הפוליגמיה.

נוסף על כך האיטלקים

נותנים מלקות, כלומר מלקים, –

קיצור דבר מים אל ים,

לפי חוקות כל עם ועם,

תולים אנחנו את הפוליגם.

עוד משהו שיכול לעניין אותך

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם.  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לכם לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.