קערות הפורצלן שעוצבו לפי השדיים של מארי אנטואנט מאת אורלי גונן

אליזבת ויז'ה לה ברן, מארי אנטואנט וילדיה, 1787, שמן על בד, 195X270 ס

מי לא שמע על מארי אנטואנט, אחת המלכות המושמצות ביותר בצרפת של המאה ה – 18. הצרפתים העלילו עליה שאמרה את המשפט: “אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות”, כינו אותה “האוסטרית” ו”גברת גרעון” והאשימו אותה שהציגה את עצמה בצורה משפילה לבושה “בפיג’מה”.
יחד עם זאת אי אפשר לשכוח שהמלכה יצרה לראשונה את אופנת העלית הצרפתית, העסיקה ציירת שלא לפי המקובל בתקופה, וגם ניסתה מאוד לשמור על אורח חיים צנוע ופשוט וזה מה שגרם לה להזמין מבית המלאכה של Sèvres קערות בצורת שדיים.

אחת מקערת השדיים של מארי אנטואנט, 1788, הזמנה מבית המלאכה של סבר, פורצלן, המוזיאון הלאומי לקרמיקה, סבר, צרפת
אחת מקערת השדיים של מארי אנטואנט, 1788, הזמנה מבית המלאכה של Sèvres, פורצלן, המוזיאון הלאומי לקרמיקה, סבר, צרפת

לפני שנמשיך, כבר נרשמת לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך או להעביר אותו לגורמים אחרים.

באותה תקופה היה מקובל שנשים אריסטוקרטיות, העסיקו מינקות או ששלחו את התינוקות שלהן לגדול אצל מינקות בכפר. אבל מאמצע המאה ה – 18 פילוסופים, מדענים וכותבים פוליטיים החלו לגנות את תופעת המינקות ולכתוב שאימהות מכל המעמדות צריכות לגדל את הילדים שלהן בבית ולהניק בעצמן.

האדם הכי משפיע על ההנקה היה ז’אן ז’אק רוסו. בחיבור שלו על חינוך, שנקרא “אמיל” (1762), רוסו כתב על “החזרה לטבע” ועל כך שהנקה תקרב אימהות לתינוקות ולמשפחות שלהם, ותספק את הבסיס להתחדשות חברתית. “ברגע שנשים יהיו שוב אימהות” – ובזה הוא התכוון לאימהות מניקות – “גברים יוכלו שוב להיות אבות ובעלים”. בתרגום פשוט לגברים יש מוחות כדי לחשוב, ולנשים יש חזה כדי להניק.

השדיים של מארי אנטואנט

הפופולאריות של “החזרה לטבע” של רוסו עם ההדגשה הספציפית להנקה הגיע הרחק עד לחצר המלכות של לואי ה – 16 ומארי אנטואנט. המלכה החליטה שהיא מיישמת את הפטזיה של “החזרה לטבע” באמצעות חיי הכפר. מארי אנטואנט בנתה לעצמה בורסאי כפר קטן, שנקרא “כפר המלכה”, בכפר הייתה מחלבה, שטחי גידול לירקות, רועים וכבשים. כמחווה לאידיאל של האם המניקה, היא אפילו הזמינה מבית המלאכה של סבר sevres קערות פורצלנים בצורת זוג שדיים מושלמים, לפי השמועות הן עוצבו לפי החזה שלה.

שתי עובדות מהחיים האישיים של רוסו מנוגדות למה שכל כך שיבח בכתביו. אמו נפטרה בילדות והוא גודל על ידי אביו עם עזרת מינקת, פרוייד בטוח היה מסביר את זה כמקור לגעגועים התמידיים של רוסו לחזה. עובדה יותר מטרידה קשורה לתפקודו כהורה. לרוסו היה קשר רומנטי עם אישה בשם תרז לבסר (Therese Levasseur) ולזוג נולדו חמישה ילדים, כולם הועברו לבית מחסה.

אליזבת ויז'ה לה ברן, מארי אנטואנט וילדיה, 1787, שמן על בד, 195X270 ס
אליזבת ויז’ה לה ברן, מארי אנטואנט וילדיה, 1787, שמן על בד, 195X270 ס”מ, ארמון ורסאי. מקור תמונה ויקיפדיה.

פן זה של חייו לא היה ידוע לפני פרסום החיבור שלו על חינוך. נשים מכל המעמדות הקשיבו לעצות של רוסו והניקו את התינוקות שלהן, בכך הן הפסיקו את המנהג האופנתי של שליחת התינוקות למינקות. זה היה בניגוד להתנגדות של חלק מהבעלים שרצו לשמור על השדיים של נשותיהן האריסטוקרטיות במצב בתולי כמקור בלעדי לעינוגים שלהם.

לגבי מארי אנטואנט, לא בטוחה לחלוטין שהיא עצמה הניקה אבל תוארה כאם אוהבת על ידי הציירת האישית שלה, אליזבת ויז’ה לברון, שניסתה לשנות את תדמיתה, ועל כך תוכלו לקרוא בכתבה שלי בקישור הבא.

כמה מילים על אורלי גונן

אורלי גונן – הרצאות

אורלי גונן, מרצה לאמנות וחוקרת אמנות נשים מזה 23 שנים. ניתן להזמין ממנה הרצאות דרך הטלפון 054-6640554 או האתר שלה.

  • 52
  •  
  •  
  •  
  •  

לפני שנמשיך: מחפשים איך לחגוג את השנה החדשה בפריז?

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.