העיר באפור – טיול בפריז של נעמי שמר

המטרו שליד מוזיאון הלובר. צילום של ניר יבלונקה.

הרשו לי להתחיל בסיפור אישי קצר. הורי עלו לארץ ממוסקבה בשנת 1974 וכמו כל עולים חדשים הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם. למרות זאת הם חסכו גרוש ללירה ובראשית שנות ה-80 אספו מספיק כסף בשביל טיול לפריז. כולם אמרו להם שזה בזבוז כסף שאותו חסכו בקושי כה רב ושכדאי להמשיך לחסוך. אבל הורי, שגדלו מאחורי מסך הברזל וראו את פריז רק בספרים, הרגישו שלא ניתן לחכות יותר, הוציאו את הכסף שהיה מוחזק בבורסה ונסעו לטיול של חודש. בדיאבד הסתבר שזו הייתה ההשקעה הכי טובה שהם עשו בחייהם, פריז העשירה אותם באין ספור חוויות והכסף? אם הם היו נשארים בארץ הוא היה מתאדה יחד עם הבורסה שקרסה זמן קצר אחרי שהם חזרו.

נעמי שמר מגיעה לפריז

אז מדוע אני מספר לכם את הסיפור הזה? מכיוון שנעמי שמר ביצעה השקעה דומה כ-20 שנה לפניהם. השנה היא 1964 ונעמי שמר מקבלת כרטיס חינם לאוניה שנוסעת מחיפה למארסיי בתמורה לשיר שכתבה לכבוד השקת האוניה “שלום” יחד עם חיים חפר (האם זה רק אני או שהפזמון של השיר הזה מזכיר גם לכם קצת את השיר “שלומית בונה סוכה”?).

כרטיס הנסיעה היה הזדמנות מצויינת לנסוע לפריז, אולם הייתה בעיה אחת קטנה: כסף. על מנת לפתור את הבעיה השולית הזאת החליטה נעמי לקחת את הכסף שחסכה לצורך קניית דירה ו”להשקיע” אותו בטיול לפריז. מפירות ההשקעה הזאת אנו נהנים עד היום בזכות השירים שכתבה או תרגמה. והאמת, לפני שנמשיך ונספר על אותם פירות מתוקים אני חייב להביא לכם אנקדוטה נהדרת מהאתר של עופר גביש על כך שלא הייתה זו הפעם האחרונה שנעמי שמר מגיעה לפריז באופן ספונטני שכזה.

מספר שנים אחרי הנסיעה ההיסטורית לפריז קנתה נעמי שמר מעיל פרווה בת”א. אולם, רגע אחרי ששילמה הבינה שעם החום והלחות התל אביביים המעיל הזה כנראה לעולם לא יצא מן הארון. אז במקום להחליף את המעיל היא החליטה להחליף את העיר ואמרה לעצמה שאם במקרה היא תמצא בביתה מעטפה עם כספים מאקו”ם, הרי שהיא תנצל את הכסף הזה כדי לעזור למעיל הפרווה שלה להגשים את חלומו ולטייל בפריז במקום להיות נעול בתוך ארון. ואכן כך היה, המעטפה הגיעה ונעמי שמר יצאה לפריז בשנית.

העיר באפור

נעמי שמר התגוררה קרוב לשנה בפריז בהתחלה לבדה ואחר כך עם בתה ללי שהצטרפה אליה כעבור מספר חודשים. במהלך השנים בהם היא התגוררה בעיר האורות היא עסקה בלימוד צרפתית, ביקור בהופעות של השנאסוניירים הגדולים ביותר של תקופתה על מנת לקבל השראה וכמובן כתיבה. השיר המפורסם ביותר שכתבה נעמי שמר בפריז הוא כמובן “העיר באפור”, אולם מעטים יודעים שהמנגינה אותה אנו מכירים איננה המנגינה המקורית של השיר. בתחרות האירוויזיון שהתרחשה בשנת 1963, כשנה לפני שנעמי שמר הגיעה לפריז, זכה במקום החמישי שירו של אלן ברייר (Alain Barrière) “היא הייתה כה יפה” (Elle Etait Si Jolie). אולם, למרות שלא זכה בתחרות הפך השיר ללהיט בינלאומי ענק.

Alain Barriere – Elle Etait Si Jolie

נעמי החליטה להשתמש במנגינה הקסומה והרומנטית בשביל שירה ה”עיר באפור” אותו כתבה למען שלישיית גשר הירקון. השיר מציג לנו את הסתיו הפריזאי דרך עיניה של נעמי שמר והפך למעין המנון של הפרנקופילים (יחד עם שירו של בני אמדורסקי “געגועים לפריז”). מעטים מאוד מכירים את הגרסא המקורית של השיר הזה, אולם לי היה העונג להקשיב לביצוע נהדר שלו בערב השאנסונים שהנחתי במועדון הצוזאמן בשנת 2014 (מבצעים דרור בן יעקוב וניר הרמתי. אם תסתכלו לצד שמאל למטה תוכלו לראות אותי לובש סבדר מפוספס, צעיף וברט שחור כיאה לקלישאה צרפתית).

דרור בן יעקב עם ניב הרמתי – העיר באפור (Elle Etait Si Jolie)

בני אמדורסקי עבור שלישיית גשר הירקון. העיר באפור היא פריז, והשיר מתאר את הסתיו הפריזאי כפי שהוא הצטייר בעיניה. השיר מתכתב עם השיר "עיר לבנה", שנעמי שמר כתבה על תל אביב כמה שנים קודם לכן ב-1958 – גם מבחינה זו שהיא צובעת כל אחת משתי הערים בצבע משלה וגם בשורות הסיום של העיר באפור: "אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים."”>

אולם, בסופו של דבר נעמי שמר החליטה שהמילים טובות מידי מכדי שלא יקבלו מנגינה יחודית והתוצאה היא הגרסא המוכרת לנו של השיר, אשר נשלחה לשלישיית גשר הירקון והפכה ללהיט.

העיר באפור – גשר הירקון

לפני שנמשיך: הנה כמה תערוכות שרצות ממש עכשיו בפריז

טיול בפריז של נעמי שמר

בעת הכנת הכתבה דיברתי עם ללי שמר בתה של נעמי שמר שהתגוררה איתה בתור ילדה בפריז. מהסיפורים ששמעתי וממילות השיר “העיר באפור” ניסיתי להרכיב מעין מסלול שיקח אותנו לטייל בעיר האורות בעקבותיה.

אם תרצי שאראה לך את העיר באפור

אין ספק שלאחר יותר מ 20 ביקורים בעיר האורות אני יכול לומר שאפור הוא צבע ברירת המחדל של השמיים הפריזאיים. לחלקנו זה יראה מדכא מעט אך אני דווקא אוהב את השמיים הללו. ראשית, הם מאפשרים תאורה רכה שהופכת את הצילום בפריז לכה כיפי. אולם מעבר לזה, השמיים הללו משתלבים כל כך טוב עם גני פריז בעת השלכת של הסתיו דבר שמהווה חלק אינטגרלי מהקסם הפריזאי. ועם כבר מדברים על גנים, אז איך אפשר שלא להזכיר את גני לוקסמבורג שנמצאים בקרבת הרובע הלטיני אותו נעמי שמר כל כך אהבה ולא רחוק ממנו היא התגוררה. נעמי טיילה בגנים הללו פעמים רבות לבדה ועם בתה ללי ומי יודע כמה השראה הם נסכו הגנים הללו עליה.

גני לוקסמבורג - צילום יואל תמנליס
גני לוקסמבורג – צילום יואל תמנליס

בואי ונטיילה על אבני מרצפות

כל מי שמטייל בפריז כמעט ולא מוצא אבני מרצפות היום אלא מדרכות וכבישי אספלט. הסיבה לכך נעוצה במרד הסטודנטים שהתרחש בפריז בשנת 1968, כמה שנים אחרי שנעמי שמר חזרה לארץ. בזמן המרד הזה הסטודנטים עקרו אבני שפה מהרחוב והמדרכות וזרקו אותם על השוטרים. לאחר שהמרד הסתיים החליטה עיריית פריז שעל מנת למנוע הישנות המקרים הללו היא פשוט תעקור את אבני המרצפות בעצמה ותחליף אותם באספלט רך. אולם, אם בכל זאת תרצו לטייל על אבני מרצפות בעקבות נעמי שמר אני ממליץ לכם ללכת ל Cour du Commerce-Saint-André אותו היא בוודאי הכירה, מכיוון שאהבה להסתובב לאורך בולבאר סן ז’רמן וברחובות הצדדים. במקום המקסים הזה תמצאו חצרות עתיקות ואת   לה פרוקופ, בית הקפה העתיק בפריז.

Paris Cour du Commerce Saint Andre

דום נישא את עיננו ליונים שעפות

לפי נתוני העירייה משנת 2010 בפריז ישנם כ 800,000 יונים, בערך אחת לכל 25 תושבים. מכאן שניתן למצוא אותן כמעט בכל מקום. אז מדוע שלא נקפוץ לאיל סן לואי ונסתכל על היונים שם כאשר כנסיית הנוטרדאם נמצאת ממש ברקע?

אז אתן את ידי לך ונרד לרציף, ערמות של שלכת שם הרוח תעיף.

האמת שלאורך הסיין יש כל כך הרבה רציפים שנורא נורא קשה לבחור. מכיוון שנעמי שמר גרה לה בצד השמאלי של הסיין אז למה שלא נטייל לאורך הרציפים שנמצאים  דרומית לכנסיית הנוטרדאם? שם נוכל למצוא לא מעט בוקיניסטים ולא רחוק גם את חנות הספרים Shakespeare & Company שנעמי שמר מאוד אהבה. ולגבי ערימות השלכת? ראו סעיף גני לוקסמבורג כי אין מקום בו השלכת אדומה ומקסימה יותר.

כנסיית הנוטרדאם שצולמה מאחד מרציפי הסיין. צילום: ניר יבלונקה.
כנסיית הנוטרדאם שצולמה מאחד מרציפי הסיין. צילום: ניר יבלונקה.

על ספסל אז נשבה ועם רדת האור, אם תגידי עייפתי מהעיר באפור

אחד המאפיינים של פריז הם הספסלים שלה שנמצאים בכל פינה. לכן קשה מאוד לדעת לאיזה ספסל התכוונה נעמי שמר בשירה העיר באפור. מכיוון שנעמי שמר גרה במלון קטן בשם  Duc de Saint Simon הנושא את שם הרחוב בו הוא נמצא (היום מדובר במלון יוקרתי למדי) ואהבה לטייל ברובע הלטיני הרי שכל ספסל בגני לוקסמבורג, בגנים הקטנים ברובע ה-7 או ה-6 או אלו הנמצאים לאורך שדרת סן ז’רמן בהחלט יכולים להתאים.

צייר יושב על ספסל ומצייר את כנסיית סן סולפיס. צילום: ניר יבלונקה.
צייר יושב על ספסל ומצייר את כנסיית סן סולפיס. צילום: ניר יבלונקה.

אשיבך על כנף נשר על גבי עננים אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים

טוב, כאן מדובר על המטוס שמחזיר אותנו לתל אביב אבל אין טעם להקדים את המאוחר ולהגיע לשארל דה גול או אורלי לפני הזמן לא? אז בואו נשחק מעט עם המילים. הנשר הוא סימלו של נפוליון ולכן אין מתאים יותר מאשר לבקר בארמון האינוולידים ובכנסיה בה הוא קבור, שנמצאים לא רחוק גם כך מהמלון בו אהבה נעמי שמר להתאכסן.

מפת המסלול

אז עכשיו אחרי שהצגנו את המקומות הקשורים לנעמי שמר בואו ננסה לחבר בין הנקודות על המפה וליצור מסלול הגיוני שניתן לעשות אותו ביום אחד. אומנם זהו מסלול למיטיבי לכת, אולם ביננו, יש משהו בפריז שגורם גם לפדלאות הכורסא הגדולים ביותר להפוך למיטיבי לכת אז כולי תקווה שתנסו את המסלול הזה ותהנו.

תודות

ראשית אני מעוניין להודות לללי שמר שבלעדיה כל הכתבה הזאת לא הייתה יכולה לצאת לפועל.

שנית ברצוני להודות לעופר גביש שהוא אינציקלופדיה מהלכת בכל הקשור לתולדות הזמר העברי (בדקו מתי הפעם הבאה שהוא מוציא סיור מזמר. מובטחת חוויה מוזיקלית מהמעלה הראשונה).

ולבסוף ברצוני להודות לידידי הפרנקופיל היקר יואל תמנליס בעל דף הפייסבוק פריז דרך הזום

  • 81
  •  
  •  
  •  
  •  

15 תגובות על “העיר באפור – טיול בפריז של נעמי שמר”

  1. צבי, הפוסט פשוט מקסים! בחיים לא הייתי חושבת שאפשר לטייל בעקבות נעמי שמר בפריז. קראתי בהנאה. תודה.

  2. נמרוד נגב

    אהבתי. אהבתי את הרעיון. אהבתי את המסלול ואפילו אהבתי את שאהבת. אפילו שפריז שלי שונה מאוד מזו שלך.

    1. צבי חזנוב

      תודה רבה 🙂 והיופי בפריז שהיא אין סופית ואין פריז של פרנקופיל אחד דומה לחלוטין לפריז של פרנקופיל אחר. כמו שבלזאק כתב פעם ב”אבא גוריו”: “פריז היא כמו אוקיאנוס, היכן שלא תזרוק אנך תגלה מערות חדשות, מפלצות ים חדשים וכו’ “.

    1. צבי חזנוב

      תודה רבה 🙂 שמחתי מאוד לשמוע שהסיורים שלי לא נשארים רק במדור התיאוריה אלא גם הופכים לפרקטיקה. אשמח שתספר לי איך היה הטיול אחרי שתחזור.

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.