דף הבית » תרבות צרפת » היסטוריה » מסע מוזיקאלי בעקבות המנון צרפת – אל המרסייז ובחזרה

מסע מוזיקאלי בעקבות המנון צרפת - אל המרסייז ובחזרה

מי לא מכיר את המנון צרפת המרסייז או, לכל הפחות, את המנגינה המיליטריסטית שלו? אולם מעטים יודעים שזהו איננו ההמנון הראשון של צרפת ולפניו וגם אחריו היום לצרפתים לא מעט המנונים אחרים. אז היום הרשו לי להזמין אותכם למסע מוזיקאלי בן כ – 400 שנה בעקבותיהם בו נגלה את אותם המנונים נסתרים. מדובר ביצירות שרובן הגדול נשכח לחלוטין וחבל מכיוון שכפי שתגלו לחלקן יש איכויות מוזיקליות וחלקן השפיעו על מדינות אחרות.

המנון צרפת הראשון “יחי המלך אנרי”

המנון של מדינה הוא יצירה מודרנית יחסית שהחלה לצבור תאוצה בשלהי המאה ה-18 אולם ניצנים של הזא’נר ניתן למצוא בצרפת של סוף המאה ה-16. באותה תקופה אנרי מנאוורה מצליח, לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם, לתפוס את השלטון בצרפת ולהפוך למלך אנרי ה-4 (מלך בשנים 1589-1610). בעקבות נצחונו נכתב השיר “יחי המלך אנרי” (Vive le Roi Henri), אשר הפך להמנון של הממלכה ושל מלכי בית בורבון. אישית אני מאוד אוהב את השיר הזה הן בגלל הביצוע שמזכיר לי את “הדודאים” והן בגלל מילותיו המאוד אופטימיות. בתחילת השיר מונה הזמר את התכונות החשובות של המלך שהן לדעת לשתות, להילחם ולהיות מאהב, או בלשון צרפתית Vert Galant. בעיני אין דבר יותר צרפתי מזה (טוב, אולי אם נוציא את כל הקטע של הלחימה).

הטחורים של לואי ה-14 יוצרים את ההמנון הבא של צרפת (וגם זה של אנגליה)

בשנת 1686 נאלץ לואי ה-14, שהיה ידוע בגרגרנותולעבור ניתוח להסרת טחורים. מכיוון שבתקופה הזאת לא הייתה הרדמה ועל הגיינה עוד אף רופא לא שמע, ניתוח שכזה עלול היה להסתיים במוות. תוסיפו לכך את העובדה שמי שעתיד היה לנתח את המלך היה לא פחות מאשר פאגון, אשר רק שלוש שנים קודם לכן הצליח להרוג את המלכה באמצעות תרופותיו ותבינו מדוע לא מעט אנשים היו בטוחים שהוא הולך למוות כמעט וודאי. הנה סרטון ממש משעשע שמתאר את המאורע:

באותו זמן  לואי ה-14 עוד נחשב למלך פופולארי ולכן לא מעט מנתיניו היו מודאגים מאוד מהניתוח המתקרב וחלקם הגדול התפללו להצלחתו  ולהחלמת המלך. אחת מהן הייתה נזירה שהתגוררה במנזר לא רחוק מארמון וורסאי שיחד עם חברותיה כתבה, הלחינה ושרה את ההמנון “האל נצור את המלך” (Dieu Sauvez le Roi). ההמנון כנראה פתח את שערי השמיים מכיוון שלואי ה-14 התאושש מהניתוח וחזר לזלול. אולם היו להמנון עוד שתי תוצאות בלתי צפויות. ראשית, ראשית הוא הפך להמנון הבלתי רשמי של צרפת במהלך שלטונם של לואי ה-14, לואי ה-15 ולואי ה-16. התוצאה השנייה הייתה צפויה עוד פחות. בזמן שהנזירות שרו להן את ההמנון עבר במקום תייר אנגלי שמאוד אהב את השיר. הוא העתיק את הלחן והמילים והביא אותם איתו לאנגליה. ההמנון עבר כמה גלגולים וכעבר קרוב לשישים שנה, לאחר נצחונו של המלך ג’ורג’ ה-2 על המרד היעקוביני (1745), השיר הזה הפך להמנון של אנגליה. איך ששרביט מנצחים מסתובב…

המרסייז מופיע לסיבוב הופעות ראשון

השנה היא 1792 הרפובליקה הצרפתית הצעירה נלחמת על חייה כנגד קואליציה של מדינות שבראשן אוסטריה, פרוסיה ואנגליה. סרן בשם רוז’ה דה ליל (Roger de Lisle), אשר שירת באותה תקופה בשטרסבורג, מחליט בעקבות ארוחת ערב דשנה ולהט פטריוטי (או שמא היה זה אקלר מקולקל?), לכתוב המנון על מנת להעלות את המוראל של לוחמיו. השיר, ששמו הוא “המרסייז”, למרות שכלל לא נכתב במארסיי,  מצליח מעל ומעבר למצופה וצבאות צרפת מביסים את צבאות הקואליציה בעוד השיר מושר על שפתי הלוחמים. השיר לא כל כך עזר לרוז’ה דה ליל, אשר כמעט ונשלח לגיליוטינה בתקופת הטרור וסיים את חייו בעוני מוחלט, אולם מהר מאוד הוא פיתח חיים משלו ובשנת 1795 אומץ להיות ההמנון הרשמי של הרפובליקה הצרפתית הראשונה.

 Le Chanson du Depart אחיו הצעיר של המארסייז

תהילתו של המארסייז לא החזיקה מעמד זמן רב. בשנת 1799 תופס נפוליון את השלטון בכח הזרוע ויחד עם הסמלים של הרפובליקה הצרפתית מושלך גם ההמנון. במקומו נבחר Le Chanson du Depart (שיר היוצאים אל הקרב), אשר נכתב בשנת 1794 על ידי מארי ז’וזף שנייה (Marie Joseph Chenier 1764-1811), אחיו הצעיר של המשורר המפורסם אנדרה שנייה. מבחינת רמות הפאשיזם שבהמנון הרי שהוא בהחלט משתווה ל”אחיו הבכור” ולעיתים אף עולה עליו. וכך אם המארסייז מדבר על הדם הטמא שירווה את תלמי המולדת, הרי שבשיר הזה, באחד הבתים, האמא שולחת את בניה לקרב ונותנת את חייהם בשביל הרפובליקה,מכיוון שצרפת היא הרי האם האמיתית…

אחרי נפוליון הנסיכים הצרפתים חוזרים לפריז

https://youtu.be/8Aqk5nmPdCE

בשנת 1815, לאחר קרב ווטרלו חזרו הבורבונים לשלוט בצרפת. המרסייז הוצא מחוץ לחוק יחד עם ההמנון של נפוליון ובמקומו נוצר המנון חדש המהלל את שיבת הנסיכים לצרפת. מעניין לראות שלהבדיל מההמנונים של המהפכה הצרפתית שהם מאוד אגרסיביים ומכילים לא מעט מרכיבים פאשיסטיים, דווקא ההמנון הזה וההמנון הראשון של המלוכנים (יחי המלך אנרי ה-4) מקדשים את השלום. הנה לדוגמא קטע מההמנון בתרגום (די גרוע) שלי:

תחי צרפת

והבורבונים החכמים

מלאים ברחמים

וכל לבבם הוא טוב

שלום ושפע יבואו לעיירות שלנו

ודרך אגב, אם תקשיבו לו היטב תמצאו בו מוטיבים מוזיקליים מההמנון הראשון של צרפת “יחי המלך אנרי”…

מונארכיית יולי – צרפת מאמצת מנגינה גרמנית בשביל ההמנון החדש שלה

בשנת 1830 נפלה המונרכיה הבורבונית ובמקומם עלה לשלטון לואי פיליפ ה-1 שהיה מלכה האחרון של צרפת. על מנת למצוא חן בעיני העם הוא החליט להחליף את ההמנון הנוכחי ולהחליף אותו בשיר בשם La Parisienne, אשר במילותיו דומה הרבה יותר להמנונים של המהפכה הצרפתית. הנה ההמנון בתרגום שלי:

אנשי צרפת אנשים אמיצים

החירות פותחת בפניכם את זרועותיה

אמרו לנו “היו עבדים”

אנחנו אמרנו “נהיה חיילים”.

פתאום פריז בזכרונך

החזרת את זעקת התהילה

בעודנו הולכים נגד התותחים

עוברים את הברזל ואש הגדודים

צועדים לעבר הניצחון

 

מה שמיחד את ההמנון הזה לעומת המנונים אחרים הוא שלא מדובר במנגינה צרפתית אלא במנגינה “מיובאת” של שיר צבאי גרמני בשם “Ein Schittein Sach Ich Fahren”.

אלכסנדר דיומא כותב את ההמנון של הרפובליקה הצרפתית השנייה

הרפובליקה השנייה של צרפת החזיקה מעמד במשך כ -3 שנים (1848-1851) אבל הותירה לנו המנון שאת מילותיו כתב לא פחות ולא יותר מאשר אלכסנדר דיומא האב. השיר נכתב במקור לכבוד ההצגה Le Chevalier de la Maison Rouge והפך תוך זמן קצר להצלחה אדירה. זו הסיבה שנשיא הרפובליקה הצעירה, לואי נפוליון (אחיינו של נפוליון המפורסם) בחר בו. כמו ההמנונים הקודמים (להוציא אלו של מלכי צרפת) גם כאן מדובר בשיר מאוד מיליטריסטי שמילותיו הראשונות מתחילות ב:

בתוך רעש התותחים

צרפת קוראת לבניה

בואו נלך אומר החייל, לנשק!

אני מגן כאן על האמא שלי.

עם מילים שכאלו זה לא מפתיע שהשיר נשאר להיות מאוד פופולארי אצל חיילי הצבא הצרפתי  והפך לאחד הסמלים של  מלחמת פרוסיה-צרפת (1870-1).

הולכים לסוריה! ההמנון של נפוליון השלישי

בדצמבר 1851 ביצע לואי נפוליון מהפכה צבאית והפך לקיסר נפוליון השלישי. מכיוון שהקיסרות נזקקה לסמלים חדשים שיבדילו אותה מהרפובליקה הוא החליט להפוך להמנון את השיר “הולכים לסוריה” שהלחינה לא פחות מאשר אמא שלו הורטנס דה בוהרנה (Hortense de Beauharnais). השיר נכתב בהשראת המסע של נפוליון ה-1 במזרח התיכון, שהסתיים על יד חומותיה של עכו וסימן את שאיפתה האימפריאלית של צרפת. ואם תפיסת השלטון בכח והמילים “הולכים לסוריה” עושים לכם אסוציאציות לארדוגן נשיא תורכיה, אז אתם לא לבד 🙂

מלחמת העולם השנייה – שני המנונים

לאחר שהקיסרות השלישית הפסיקה להתקיים בעקבות ההפסד במלחמת פרוסיה-צרפת קמה הרפובליקה השלישית, אשר אימצה את המנון המארסייז. בשנת 1940 נכנעה צרפת לגרמניה בעקבות תבוסתה במלחמת העולם השנייה והתוצאה הייתה כיבוש חלק מצרפת והקמת רפובליקה סמי אוטונומית בוישי תחת המארשל פטן (Marechal Petain). המדינה החדשה זנחה את המרסייז, אשר נכתב בתקופה שהרפובליקה הצרפתית נלחמה נגד מדינות שירכיבו בעתיד את גרמניה, ובמקומו אימצה שיר הלל למארשל פטן…

אולם, לא כל הצרפתים תמכו בשלטון וישי וחלקם הצטרפו לפרטיזנים (כמובן שרובם הצטרפו אליהם בדקה ה-90 כשהיה ברור שהגרמנים מפסידים). לפרטיזנים ולכל אלו שהתנגדו לגרמנים היה המנון משלהם וככזה הוא זכה למעמד של המנון כמעט רשמי באותה תקופה.

המרסייז חוזר והפעם לתמיד?

אחרי סיום מלחמת העולם השניה ושחרור צרפת הוקמה הרפובליקה ה-4, אשר החזירה את המארסייז והוא נשאר איתנו עד היום. מעניין לציין שבתקופה שהמארסייז לא היה המנונה של צרפת הוא לא ישב בביתו בחוסר מעש. בין השנים 1917-1918 המרסייז “עשה חלטורה” ברוסיה והפך להמנון של הרפובליקה הרוסית שקמה אחרי הפלת שלטון בית רומאנוב. לא רק זאת, אלא שגם הרבי מלובביץ’ השתמש בלחן של ההמנון בשנות ה-70 של המאה ה-20 בשביל הפיוט “האדרת והאמונה”. ונשאלת השאלה, עם כל הטרור והשינויים הדמוגרפיים שצרפת עוברת, האם ההמנון ישאר על כנו? את התשובה לשאלה אולי יספקו לנו אנשי לאטמה (ההמנון מתחיל מדקה 1:44):

אז איזה המנון הכי אהבתם? אשמח מאוד אם תכתבו לי בתגובות למטה.

 

עוד משהו שיכול לעניין אותך

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות (או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם).  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

4 תגובות על “מסע מוזיקאלי בעקבות המנון צרפת – אל המרסייז ובחזרה”

  1. אחלה פוסט, רק שנפוליאון השלישי היה אחיינו של נפוליאון בונפרטה הראשון ולא בן דוד שלו.

  2. למה ההסתה הזאת נגד הדמוקרטיה בסרטון ה”הסאטרי” עאלק? מיותר.
    אכן היהודים ממש אהובים על הימין הקיצוני בצרפת. פחחחח

    1. צבי חזנוב

      אני לא מבין על איזו הסתה מדובר? מדובר בסרטון סאטירי המדבר על התופעה העצובה והמסוכנת של ההתאסלמות של צרפת. מה לא דמוקרטי בזה?

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.