מסע מוזיקאלי בעקבות המנון צרפת – אל המרסייז ובחזרה

חיפוש באתר
תכנון טיול לצרפת

אלו האתרים בהם אני משתמש כשאני מזמין כרטיסי טיסה לצרפת:

Xplorer – אתר ישראלי נהדר שמאפשר להשוות בין טיסות ועוזר לכם למצוא את הטיסות הכי משתלמות גם אם הן לא תמיד הכי זולות.

Momondo – עוד מנוע חיפוש טיסות מצויין שמשווה מחירים בין לא מעט חברות טיסה וספקים.

Kiwi – יודע לחבר בין טיסות לואו קוסט. מאפשר להגדיר טווח תאריכים, רדיוס שדות תעופה, ולחפש ללא יעד או תאריך מוגדרים. יש לו גרסה מלאה בעברית.

Expedia – באתר הזה יש מידי פעם דילים לא רעים כך ששווה לחפש שם טיסות.

כנסו לדף המלונות שם תמצאו המלצות של פרנקופילים שביקרו בפריז פעמים רבות. לא מצאתם מקום שמתאים לכם? אז אני ממליץ בחום לבדוק את האתרים הבאים: 

Hotels Combined

Agoda

Travelor

Booking.com

Hotels.com

Expedia

אם אתם מחפשים המלצות על דירות מצויינות, אני ממליץ לכם להיכנס לדף דירות הנופש בפריז שלי.

אם לא כל הדירות שמצאו חן בעיניכם תפוסות אתם מוזמנים לחפש ישירות ב Booking.com או ב Agoda (בשני האתרים הללו ישנן דירות להשכרה לצד מלונות ולהבדיל מ AIRBNB הם לא לוקחים עמלה על הזמנת החדר).

מחפשים מידע על מוזיאונים כגון הלובר והאורסיי, אטרקציות כגון שער הניצחון או פעילויות כיפיות כגון שיט על הסיין? ואספתי בשבילכם את כל המידע על המוזיאונים הכי חשובים בפריז ותוכלו למצוא אותו בדף המוזיאונים והאטרקציות של פריז.

אם אתם רוצים לדעת מה הם התערוכות המומלצות שרצות כרגע בפריז אתם מוזמנים להיכנס לדף התערוכות שלי שמתעדכן בממוצע אחת לחודש.

אם אתם מחפשים מידע על ארמון וורסאי, דיסנילנד פריז או טיול יומי מחוץ לעיר האורות אתם מוזמנים להיכנס לדף האטרקציות מחוץ לפריז.

במיוחד בשבילכם יצרתי את דף המופעים והקברטים בפריז בו ניתן למצוא מידע על המולן רוז’, הלידו ומופעים נוספים, אשר ישדרגו את החוויה הפריזאית שלכם.

אתם מוזמנים לבקר בדף המסעדות המומלצות שלי. כמו כן אני ממליץ בחום להזמין מקום במסעדה שאותה בחרתם דרך אתר The Fork ועל ידי כך לחסוך עד 50% ממחיר הארוחה.

מניסיון שלי אתר Rental Cars ואתר Expedia מציעים את הדילים הטובים ביותר אז הייתי מתחיל את תכנון הטיול מלבדוק אותם

פריז למטייל
צרפת למטייל
תרבות צרפת
כתבות שפרנקופילים אהבו

מי לא מכיר את המנון צרפת המרסייז או, לכל הפחות, את המנגינה המיליטריסטית שלו? אולם מעטים יודעים שזהו איננו ההמנון הראשון של צרפת ולפניו וגם אחריו היום לצרפתים לא מעט המנונים אחרים. אז היום הרשו לי להזמין אותכם למסע מוזיקאלי בן כ – 400 שנה בעקבותיהם בו נגלה את אותם המנונים נסתרים. מדובר ביצירות שרובן הגדול נשכח לחלוטין וחבל מכיוון שכפי שתגלו לחלקן יש איכויות מוזיקליות וחלקן השפיעו על מדינות אחרות.

לפני שנמשיך, כבר נרשמת לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך או להעביר אותו לגורמים אחרים.

המנון צרפת הראשון “יחי המלך אנרי”

Vive Henri IV (Français & English)

המנון של מדינה הוא יצירה מודרנית יחסית שהחלה לצבור תאוצה בשלהי המאה ה-18 אולם ניצנים של הזא’נר ניתן למצוא בצרפת של סוף המאה ה-16. באותה תקופה אנרי מנאוורה מצליח, לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם, לתפוס את השלטון בצרפת ולהפוך למלך אנרי ה-4 (מלך בשנים 1589-1610). בעקבות נצחונו נכתב השיר “יחי המלך אנרי” (Vive le Roi Henri), אשר הפך להמנון של הממלכה ושל מלכי בית בורבון. אישית אני מאוד אוהב את השיר הזה הן בגלל הביצוע שמזכיר לי את “הדודאים” והן בגלל מילותיו המאוד אופטימיות. בתחילת השיר מונה הזמר את התכונות החשובות של המלך שהן לדעת לשתות, להילחם ולהיות מאהב, או בלשון צרפתית Vert Galant. בעיני אין דבר יותר צרפתי מזה (טוב, אולי אם נוציא את כל הקטע של הלחימה).

הטחורים של לואי ה-14 יוצרים את ההמנון הבא של צרפת (וגם זה של אנגליה)

Grand Dieu sauve le Roi (1686)

בשנת 1686 נאלץ לואי ה-14, שהיה ידוע בגרגרנותולעבור ניתוח להסרת טחורים. מכיוון שבתקופה הזאת לא הייתה הרדמה ועל הגיינה עוד אף רופא לא שמע, ניתוח שכזה עלול היה להסתיים במוות. תוסיפו לכך את העובדה שמי שעתיד היה לנתח את המלך היה לא פחות מאשר פאגון, אשר רק שלוש שנים קודם לכן הצליח להרוג את המלכה באמצעות תרופותיו ותבינו מדוע לא מעט אנשים היו בטוחים שהוא הולך למוות כמעט וודאי. הנה סרטון ממש משעשע שמתאר את המאורע:

King Louis XIV Goes Under the Knife | Crossroads of History | Maker Studios

באותו זמן  לואי ה-14 עוד נחשב למלך פופולארי ולכן לא מעט מנתיניו היו מודאגים מאוד מהניתוח המתקרב וחלקם הגדול התפללו להצלחתו  ולהחלמת המלך. אחת מהן הייתה נזירה שהתגוררה במנזר לא רחוק מארמון וורסאי שיחד עם חברותיה כתבה, הלחינה ושרה את ההמנון “האל נצור את המלך” (Dieu Sauvez le Roi). ההמנון כנראה פתח את שערי השמיים מכיוון שלואי ה-14 התאושש מהניתוח וחזר לזלול. אולם היו להמנון עוד שתי תוצאות בלתי צפויות. ראשית, ראשית הוא הפך להמנון הבלתי רשמי של צרפת במהלך שלטונם של לואי ה-14, לואי ה-15 ולואי ה-16. התוצאה השנייה הייתה צפויה עוד פחות. בזמן שהנזירות שרו להן את ההמנון עבר במקום תייר אנגלי שמאוד אהב את השיר. הוא העתיק את הלחן והמילים והביא אותם איתו לאנגליה. ההמנון עבר כמה גלגולים וכעבר קרוב לשישים שנה, לאחר נצחונו של המלך ג’ורג’ ה-2 על המרד היעקוביני (1745), השיר הזה הפך להמנון של אנגליה. איך ששרביט מנצחים מסתובב…

המרסייז מופיע לסיבוב הופעות ראשון

La Marseillaise, French National Anthem (Fr/En)

השנה היא 1792 הרפובליקה הצרפתית הצעירה נלחמת על חייה כנגד קואליציה של מדינות שבראשן אוסטריה, פרוסיה ואנגליה. סרן בשם רוז’ה דה ליל (Roger de Lisle), אשר שירת באותה תקופה בשטרסבורג, מחליט בעקבות ארוחת ערב דשנה ולהט פטריוטי (או שמא היה זה אקלר מקולקל?), לכתוב המנון על מנת להעלות את המוראל של לוחמיו. השיר, ששמו הוא “המרסייז”, למרות שכלל לא נכתב במארסיי,  מצליח מעל ומעבר למצופה וצבאות צרפת מביסים את צבאות הקואליציה בעוד השיר מושר על שפתי הלוחמים. השיר לא כל כך עזר לרוז’ה דה ליל, אשר כמעט ונשלח לגיליוטינה בתקופת הטרור וסיים את חייו בעוני מוחלט, אולם מהר מאוד הוא פיתח חיים משלו ובשנת 1795 אומץ להיות ההמנון הרשמי של הרפובליקה הצרפתית הראשונה.

 Le Chanson du Depart אחיו הצעיר של המארסייז

LE CHANT DU DÉPART ‍(« LE FRÈRE DE LA MARSEILLAISE ») (1794) | HYMNE DE GUERRE, RÉVOLUTION FRANÇAISE

תהילתו של המארסייז לא החזיקה מעמד זמן רב. בשנת 1799 תופס נפוליון את השלטון בכח הזרוע ויחד עם הסמלים של הרפובליקה הצרפתית מושלך גם ההמנון. במקומו נבחר Le Chanson du Depart (שיר היוצאים אל הקרב), אשר נכתב בשנת 1794 על ידי מארי ז’וזף שנייה (Marie Joseph Chenier 1764-1811), אחיו הצעיר של המשורר המפורסם אנדרה שנייה. מבחינת רמות הפאשיזם שבהמנון הרי שהוא בהחלט משתווה ל”אחיו הבכור” ולעיתים אף עולה עליו. וכך אם המארסייז מדבר על הדם הטמא שירווה את תלמי המולדת, הרי שבשיר הזה, באחד הבתים, האמא שולחת את בניה לקרב ונותנת את חייהם בשביל הרפובליקה,מכיוון שצרפת היא הרי האם האמיתית…

אחרי נפוליון הנסיכים הצרפתים חוזרים לפריז

בשנת 1815, לאחר קרב ווטרלו חזרו הבורבונים לשלוט בצרפת. המרסייז הוצא מחוץ לחוק יחד עם ההמנון של נפוליון ובמקומו נוצר המנון חדש המהלל את שיבת הנסיכים לצרפת. מעניין לראות שלהבדיל מההמנונים של המהפכה הצרפתית שהם מאוד אגרסיביים ומכילים לא מעט מרכיבים פאשיסטיים, דווקא ההמנון הזה וההמנון הראשון של המלוכנים (יחי המלך אנרי ה-4) מקדשים את השלום. הנה לדוגמא קטע מההמנון בתרגום (די גרוע) שלי:

תחי צרפת

והבורבונים החכמים

מלאים ברחמים

וכל לבבם הוא טוב

שלום ושפע יבואו לעיירות שלנו

ודרך אגב, אם תקשיבו לו היטב תמצאו בו מוטיבים מוזיקליים מההמנון הראשון של צרפת “יחי המלך אנרי”…

מונארכיית יולי – צרפת מאמצת מנגינה גרמנית בשביל ההמנון החדש שלה

La Parisienne – Hymne National Français sous la Monarchie de Juillet (1830-1848) – D.F.E.Auber

בשנת 1830 נפלה המונרכיה הבורבונית ובמקומם עלה לשלטון לואי פיליפ ה-1 שהיה מלכה האחרון של צרפת. על מנת למצוא חן בעיני העם הוא החליט להחליף את ההמנון הנוכחי ולהחליף אותו בשיר בשם La Parisienne, אשר במילותיו דומה הרבה יותר להמנונים של המהפכה הצרפתית. הנה ההמנון בתרגום שלי:

אנשי צרפת אנשים אמיצים

החירות פותחת בפניכם את זרועותיה

אמרו לנו “היו עבדים”

אנחנו אמרנו “נהיה חיילים”.

פתאום פריז בזכרונך

החזרת את זעקת התהילה

בעודנו הולכים נגד התותחים

עוברים את הברזל ואש הגדודים

צועדים לעבר הניצחון

 

מה שמיחד את ההמנון הזה לעומת המנונים אחרים הוא שלא מדובר במנגינה צרפתית אלא במנגינה “מיובאת” של שיר צבאי גרמני בשם “Ein Schittein Sach Ich Fahren”.

אלכסנדר דיומא כותב את ההמנון של הרפובליקה הצרפתית השנייה

הרפובליקה השנייה של צרפת החזיקה מעמד במשך כ -3 שנים (1848-1851) אבל הותירה לנו המנון שאת מילותיו כתב לא פחות ולא יותר מאשר אלכסנדר דיומא האב. השיר נכתב במקור לכבוד ההצגה Le Chevalier de la Maison Rouge והפך תוך זמן קצר להצלחה אדירה. זו הסיבה שנשיא הרפובליקה הצעירה, לואי נפוליון (אחיינו של נפוליון המפורסם) בחר בו. כמו ההמנונים הקודמים (להוציא אלו של מלכי צרפת) גם כאן מדובר בשיר מאוד מיליטריסטי שמילותיו הראשונות מתחילות ב:

בתוך רעש התותחים

צרפת קוראת לבניה

בואו נלך אומר החייל, לנשק!

אני מגן כאן על האמא שלי.

עם מילים שכאלו זה לא מפתיע שהשיר נשאר להיות מאוד פופולארי אצל חיילי הצבא הצרפתי  והפך לאחד הסמלים של  מלחמת פרוסיה-צרפת (1870-1).

הולכים לסוריה! ההמנון של נפוליון השלישי

בדצמבר 1851 ביצע לואי נפוליון מהפכה צבאית והפך לקיסר נפוליון השלישי. מכיוון שהקיסרות נזקקה לסמלים חדשים שיבדילו אותה מהרפובליקה הוא החליט להפוך להמנון את השיר “הולכים לסוריה” שהלחינה לא פחות מאשר אמא שלו הורטנס דה בוהרנה (Hortense de Beauharnais). השיר נכתב בהשראת המסע של נפוליון ה-1 במזרח התיכון, שהסתיים על יד חומותיה של עכו וסימן את שאיפתה האימפריאלית של צרפת. ואם תפיסת השלטון בכח והמילים “הולכים לסוריה” עושים לכם אסוציאציות לארדוגן נשיא תורכיה, אז אתם לא לבד 🙂

מלחמת העולם השנייה – שני המנונים

לאחר שהקיסרות השלישית הפסיקה להתקיים בעקבות ההפסד במלחמת פרוסיה-צרפת קמה הרפובליקה השלישית, אשר אימצה את המנון המארסייז. בשנת 1940 נכנעה צרפת לגרמניה בעקבות תבוסתה במלחמת העולם השנייה והתוצאה הייתה כיבוש חלק מצרפת והקמת רפובליקה סמי אוטונומית בוישי תחת המארשל פטן (Marechal Petain). המדינה החדשה זנחה את המרסייז, אשר נכתב בתקופה שהרפובליקה הצרפתית נלחמה נגד מדינות שירכיבו בעתיד את גרמניה, ובמקומו אימצה שיר הלל למארשל פטן…

אולם, לא כל הצרפתים תמכו בשלטון וישי וחלקם הצטרפו לפרטיזנים (כמובן שרובם הצטרפו אליהם בדקה ה-90 כשהיה ברור שהגרמנים מפסידים). לפרטיזנים ולכל אלו שהתנגדו לגרמנים היה המנון משלהם וככזה הוא זכה למעמד של המנון כמעט רשמי באותה תקופה.

Le chant des partisans (Paroles)

המרסייז חוזר והפעם לתמיד?

אחרי סיום מלחמת העולם השניה ושחרור צרפת הוקמה הרפובליקה ה-4, אשר החזירה את המארסייז והוא נשאר איתנו עד היום. מעניין לציין שבתקופה שהמארסייז לא היה המנונה של צרפת הוא לא ישב בביתו בחוסר מעש. בין השנים 1917-1918 המרסייז “עשה חלטורה” ברוסיה והפך להמנון של הרפובליקה הרוסית שקמה אחרי הפלת שלטון בית רומאנוב. לא רק זאת, אלא שגם הרבי מלובביץ’ השתמש בלחן של ההמנון בשנות ה-70 של המאה ה-20 בשביל הפיוט “האדרת והאמונה”. ונשאלת השאלה, עם כל הטרור והשינויים הדמוגרפיים שצרפת עוברת, האם ההמנון ישאר על כנו? את התשובה לשאלה אולי יספקו לנו אנשי לאטמה (ההמנון מתחיל מדקה 1:44):

שגריר צרפת בגירסה עדכנית להמנון הצרפתי.

אז איזה המנון הכי אהבתם? אשמח מאוד אם תכתבו לי בתגובות למטה.

 

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

4 תגובות על “מסע מוזיקאלי בעקבות המנון צרפת – אל המרסייז ובחזרה”

  1. נרקיס

    אחלה פוסט, רק שנפוליאון השלישי היה אחיינו של נפוליאון בונפרטה הראשון ולא בן דוד שלו.

  2. למה ההסתה הזאת נגד הדמוקרטיה בסרטון ה”הסאטרי” עאלק? מיותר.
    אכן היהודים ממש אהובים על הימין הקיצוני בצרפת. פחחחח

    1. צבי חזנוב

      אני לא מבין על איזו הסתה מדובר? מדובר בסרטון סאטירי המדבר על התופעה העצובה והמסוכנת של ההתאסלמות של צרפת. מה לא דמוקרטי בזה?

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.